רקם גיאה

 

בדרום ישנה נקודת גבול אחת המסמנת את כל הגבול של ארץ ישראל של עולי בבל, בו בזמן שבצפון ישנן עשרות נקודות גבול, והסיבה לכך, לפי המבואר בתלמוד ירושלמי (שביעית ו,א) שבצד הדרומי הגבול של עולי מצרים ושל עולי בבל היו אחד, ומכריון שגבולי פרשת מסעי של עולי מצרים הם גבולות טבעיים לא היה מן הצורך להרבות בנקודות גבול. מה שאין כן גבולי עולי בבל שהיה תלוי בכיבוש והיה משתנה כל ימי הבית השני כמבואר בתלמוד הירושלמי (שם), לכן הוצרכו לבאר יותר. ממילחא דזרואי הזהה עם הר סדום שהוא למעשה גוש מלח הלך הגבול בנחל חמר עד חורבת רדום (רג'ום) הזהה עם רקם גיאה (נ.צ. 165931-066468) ואפילו גיאה נשמרה בקרבת מקום בשם קעה (נ.צ. 165903-066617). ומכאן דרך באר שבע לרפיח.